לצד מכונות עיבוד שבבי, רתכות הן מאבני היסוד של תעשיית המתכת והייצור המודרנית. הרתכות משמשות לאינספור משימות ויישומים בהם נדרשים חיבורים איכותיים, חזקים ועמידים של חלקי מתכת זה לזה. בדיוק כמו שיש מגוון אדיר של סוגי מתכות וסגסוגות וסוגים שונים של מכונות עיבוד שבבי, כך גם יש שיטות ומכונות ריתוך שונות, כאשר בהחלט יש חשיבות לסוג הרתכת שאיתה עובדים לצורך מסוים.
במדריך זה נסקור את סוגי הרתכות הנפוצים והשימושיים ביותר, נסביר על ההבדלים בין הסוגים וגם כיצד לבחור את הרתכת המתאימה ביותר.
מהן רתכות ולמה הן משמשות?
ראשית, נסביר מהן בכלל רתכות ולמה הן משמשות בבסיסן. במהות הכי בסיסית, רתכת או מכונת ריתוך היא מכשיר המייצר חום רב, המשמש להתכה וחיבור של מתכות, ליצירת חיבור חזק, עמיד ויציב בין חלקי מתכת שונים.
שימושים נפוצים לרתכות
עוד לפני שנסקור סוגי רתכות ואת ההבדלים ביניהם, נפרט בקצרה על השימושים הנפוצים של רתכות:
- ריתוך לצורך חיבור שני רכיבים שיוצר ובעיבוד שבבי זה לזה או למבנה מתכתי אחר.
- ריתוכים של פרופילים וחלקי מתכת לצורך הנדסי, למשל בניית סככות חקלאיות, מבני תעשייה, תשתיות מבניות והנדסיות וכיוצא באלו.
- ריתוך לצורך תיקון מרכיבי מתכת במכונות, כלים, ציוד חקלאי/תעשייתי, כלי רכב וכדומה.
- ריתוכים עדינים ומדויקים למערכות קטנות ומוצרים מיוחדים.
- חיבור חזק ועמיד בין חלקי מתכת שונים, בצורה שממש מאחדת את המתכת ל"חתיכה" אחת.
סוגי ריתוך בישראל
באופן כללי, בישראל – כמו גם בשאר העולם – יש שלושה סוגים עיקריים של רתכות, כאשר כל סוג מכונה מתאים ליישומים ושימושים שונים, לסוגי מתכות מסוימים והן פועלות בטכנולוגיה שונה זו מזו.
רתכות TIG / רתכת טיג
המשמעות של ריתוך TIG הוא Tungsten Inert Gas. בישראל נהוג גם לקרוא לרתכות טיג רתכות ארגון, בשל השימוש בגז ארגון בתהליך. רתכות TIG מתאימות ויעילות מאוד לריתוכים של פלדת אל חלד, אלומיניום וגם נחושת ופליז.
הרתכת מייצרת חום רב בתהליך חשמלי, כאשר החום הזה מועבר דרך שימוש באלקטרודה מחומר הנקרא טונגסטן (הודות לטמפרטורת התכה גבוהה מאוד), במקביל מוזרם גז ארגון (או גז אינרטי אחר) לאזור שאותו מרתכים. השילוב הזה מיועד ליצירת קשת חשמלית שגם מקבלת הגנה מהגז המיונן, האלקטרודה – שהיא חומר המילוי המחבר בין חלקי המתכת – מוזנת מהצד.
נציין כי ריתוך TIG הוא המורכב מבין השיטות וגם עבודה עם רתכות טיג מצריכה הכשרה מתאימה, ניסיון והקפדה על התהליך. השימוש בגז הארגון המיונן המגן על האזור המרותך והעובדה שבריתוכי TIG מונעים למעשה את התלהטות היתר של המתכת, מאפשרים לייצר ריתוכים מאוד נקיים ואחידים, יש פחות סיכון להיווצרות חלודה באזור המרותך בעתיד ופחות צריך לעבד את הריתוך להשגת תוצאה אסתטית.
רתכת MIG / מיג
רתכות MIG (Metal Inert Gas) נחשבות פשוטות יותר לשימוש ויישום והן מתאימות למשל לריתוכים – כולל עמוקים – של מתכות שונות כמו פלדות למיניהן, נירוסטה, נחושת וכן הלאה. גם בריתוכי מיג נעשה שימוש בגז להגנה על הקשת החשמלית ועל האזור המרותך מהתחמצנות וזיהומים, אלא שמבקרה זה משתמשים לרוב בגז Co2.
ברתכת מיג משתמשים באלקטרודה מתכתית, אשר החום הרב שהרתכת מייצרת מתיך אותה ומשמש לחיבור חלקי המתכת זה לזה. יש רתכות מיג בהן הזנת האלקטרודה נעשית ידנית ויש מכונות מתקדמות יותר בהן ניתן גם ליישם הזנה אוטומטית של האלקטרודות.
עבודה עם רתכת MIG היא מהירה יתר לעומת רתכת TIG והיא, בגדול, פשוטה יותר לעומת טכניקת הטיג, כך שלא אחת רתכים מתחילים יתמקצעו קודם בשיטה זו. יישומים של ריתוכי מיג כוללים למשל עבודות בתחום התחבורה, בניין ותשתיות ובתעשיות ייצור.
רתכות אינוורטר / אלקטרוניות
רתכת אינוורטר או רתכת אלקטרונית היא קטנה וניידת הרבה יותר משני הסוגים הקודמים שסקרנו ואלו לרוב הרתכות המשמשות לשימושים ביתיים או שימושים ניידים וקלים יותר. רתכות אלו נקראות אלקטרוניות מכיוון שיש להן מנגנון אלקטרוני המאפשר וויסות וניהול של המתח החשמלי – מה שמאפשר שליטה על תהליך הריתוך. הריתוך עצמו נעשה עם אלקטרודות ייעודיות.
ההפעלה והשימוש ברתכות אלקטרוניות פשוט יותר לעומת רתכות מיג וטיג, אלו רתכות שמאוד מתאימות ונוחות לעבודות ריתוך ביתיות, תיקונים קטנים יחסית בשטח ומשימות ריתוך פשוטות וקטנות יחסית. למרות שהזכרנו שרתכות אינוורטר הן אלו המשמשות לשימושים ויישומים ביתיים ופשוטים, בהחלט יש להן מקום ושלל שימושים גם עבור רתכים מקצועיים שאכן כמעת מיד יחזיקו לפחות רתכת אלקטרונית קטנה וניידת אחת.
בעיבוד שבבי וריתוכים, משתמשים למעשה בכל שלוש הסוגים של רתכות, כאשר הבחירה תלויה בסוג ומהות המתכת, גודל המרכיבים שיש לרתך ומאפיינים טכניים-הנדסיים נוספים.